- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ע"מ 48567-02-12
|
ע"מ בית המשפט המחוזי בנצרת |
48567-02-12
11.4.2013 |
|
בפני : עבד אל רחמאן זועבי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מרדכי אליהו ברגר 2. לאה הלנה ברגר עו"ד משה הר-שמש |
: מנהל מסוי מקרקעין נצרת |
| פסק-דין | |
- זה הוא ערר על החלטת המשיב בהשגה שראה בה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ''ג-1963, להלן החוק. ודחה את בקשת העוררים, שהוגשה עלידם כהשגה, וחייב אותם במס בגין העברת מקרקעין נושא הדיון בין בני זוג מבעל לאשתו, טענת העוררים כי הרכוש שיך לשני בני הזוג למרות שהוא רשום על שם הבעל בשלמות. כי כאן חלה לטענתם הלכת השיתוף בין בני זוג נשואים כדמו''י . המחלוקת גם סביב הגדרת הפניה למשיב , שהעוררים רואים בה השגה לפי סעיף 87 לחוק , והמשיב רואה בה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק. כאמור המשיב ראה בפניה אליו בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק ודחה את הבקשה וחיב את העוררים במס. לא קבל את טענת העוררים בפניתם אליו כי מדובר ברכוש משותף בין בעל ורעיתו כבני זוג הנשואין כדמו''י וכי בתוקף זה, אין כאן העברת מקרקעין שחייבת במס וכאן חל סעיף 69 לחוק .
- אין מחלוקת שהמקרקעין רשומים על שם הבעל לבדו, זאת למרות שאין מחלוקת כי הזכות שנרשמה על שם הבעל, היתה כאשר היו בני הזוג נשואים זה לזה כדמו''י שנים רבות לפני רישום הזכות על שם הבעל . המשיב דחה טענת העוררים כי העברת זכות מהבעל לרעיתו ברכוש הרשום על שמו על פי הדין פטורה ממס רכישה וחיב אותם כאמור בתשלום המס .
- לא הובאו בפנינו סיכומי המשיב אם הוגשו. סיכומי המשיב התעכבו מעבר למועדים שנקבעו להגשתם, ולמרות ההארכה שניתנה בענין זה,. אין בפנינו סיכום עמדת המשיב ששימשה אותו בהחלטתו. לכן אנו מסתמכים על הסיכומים שהוגשו על ידי העוררים בלבד ועל העדויות שהושמעו והמוצגים שהוצגו במהלך הדיון.
- שלוש מבין נקודות המחלוקת הן דיוניות :
א. האחת על שהחליט המשיב לראות בהשגה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק למרות שהמסמך בו דן המשיב נושא כותרת "השגה", שהוגש לפי סעיף 87, לחוק. (ראה נספח א' ),
ב. השניה נוהלית דיונית לגבי טענת העוררים , שהמשיב התעלם ממנה ולא זימן את העוררים לדיון בפניו למרות בקשתם שנכתבה בהשגתם בפרוש - (ראה סעיף
41 לנימוקי ההשגה נספח א') ואף לא התיחס לבקשתם בהחלטתו להופיע בפניו.
ג. השלישית היא , כי המשיב לא נימק את החלטתו בהשגה ודחה אותה כאילו זו היתה בקשה לתיקון שומה, ולא נימק מדוע הגיע למסקנה זו. המשיב גם לא נימק מדוע לא מצא לנכון לזמן את העוררים כבקשתם והסתפק באמירה כי מדובר בתיקון שומה ולא בהשגה ולא הוסיף דבר בקשר למסקנה אליה הגיע בהחלטתו. יתר על כן הוא גם לא נימק מדוע העסקה הנדונה חייבת במס ואיננה פטורה ממס.
5. כפי שעולה מכתב הערר, ולמען שלא לנקוט עמדה בשלב זה, נקרא להשגה שלטענת העוררים הוגשה בכינו "הפניה" . עיקר המחלוקת היא, אם העסקה במקרקעין עליה דווח, חיבת במס כהחלטת המשיב או פטורה ממס כטענת העוררים, זאת בהסתמכם על ההלכה, שקימת בקשר לזכויות בני הזוג כבעל ואשה, שכל רכוש שהגיע לבני זוג בהיותם נשואים זה לזה כדמו''י הוא יהיה שייך לשני בני הזוג, גם אם הוא נרשם על שם אחד מהם. כי קימת הנחה שרכישת המקרקעין נעשתה מקופתם המשותפת של בני הזוג, לא כל שכן כאשר בני זוג נשואים כדמו''י .
הדיון
6. בטרם נחליט בטענה העיקרית בדבר חיוב או אי חיוב במס כאמור לעיל בסעיף 4, ראוי כי נתיחס דווקא לטענות הדיוניות , כפי שנוסחו בסעיף 3. א. ו- ב. ו- ג. , כי אם יתקבלו טענות העוררים בשני אלה , יתכן ולא יהיה צורך לפסוק במחלוקת העיקרית בשלב זה, כפי שהדברים יובהרו בהמשך בפסק דין זה ,
7. ה שאלה הדיונית הראשונה היא , מדוע ראה המשיב בפניה , בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק ולא השגה כלשונה לפי סעיף 87 לחוק, לא מצאנו החלטה מנומקת של המשיב בענין זה.
לעומת זאת המשיב קובע בהחלטתו בפסקה המכונה "הנדון" , כי מדובר כאן בבקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לגבי חלקה מס' 226 בגוש מס' 11184 , להלן המקרקעין , לפיכך המשיב החליט כי הפניה היא בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק , ודחה את הבקשה. משום מה לא מצא המשיב לנכון לנמק החלטתו בכל הנוגע למהות הפניה , אם היא השגה או בקשה לתיקון שומה, כמובן שאין בפנינו כל נימוק להחלטת המשיב כגרסתו בבקשה לתיקון שומה , הוא דחה את הבקשה אשר לדעתו היא עומדת בניגוד להוראות הדין ולא פרש לאיזה דין הוא מתכון.
7. בקשר לשאלה הדיונית השניה בדבר אי זימון העוררים לדיון עם המשיב בטרם יתן החלטתו, לא מצאנו נימוק מספק לאי הזמנת העוררים לדיון, חוץ מן האמירה כי מדובר בבקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 ולכן הוא פטור מלהזמין את העוררים לדיון. לשון סעיף 85 אומרת כך:
"המנהל רשאי , בין ביוזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס , לתקן שומה שנעשתה לפי
הסעיפים 78, 79, ,ו-82 , תוך ארבע שנים מיום שנעשתה בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן וכו... לחיב במס או לשנות את סכום המס.
(2) המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס.
(3) נתגלתה טעות בשומה "
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
